Eventa

החדר כבר מלא באנשים הנכונים

השערת המוצר מתחילה בחדר של אנשים שמחוברים לאותם מארחים, אך מופרדים על ידי סידורי שולחן, קבוצות משפחתיות ומידע חלקי זה על זה.

זה יוצר אינטראקציה קצרה ומוגבלת לאירוע, לא הקשר היכרויות כללי. קוד המקור משקף את המסגור הזה באמצעות כניסה ב־QR, פרופילים מוגבלי אירוע, התאמה והודעות פרטיות.

הכניסה היא כל הסיכון המוצרי

הכול תלוי במספר אחד: כמה אורחים עוברים את תהליך הכניסה במהלך אירוע. אם זה נכשל, שום פיצ׳ר בהמשך לא משנה, כי מוצר התאמה עם ארבעה משתתפים הוא לא מוצר.

המסגור הזה פוסל כמות עצומה של אפשרויות. בלי התקנה מחנות אפליקציות — אף אחד לא מוריד אפליקציה בחתונה. בלי יצירת חשבון עם אימות מייל. בלי סיסמה. המסלול מקוד QR על כרטיס שולחן ועד פרופיל שמיש חייב להיות קצר מספיק כדי להשלים אותו בעמידה, עם כוס ביד, בתאורה גרועה.

זה גם הפך את הפרטיות לאילוץ מסגור ולא למסך הגדרות. אלה לא זרים אנונימיים; אלה בת הדודה של הכלה והקולגה של החתן, וכולם ייפגשו שוב. מוצר חברתי לחדר מלא באנשים עם מכרים משותפים חייב להיבנות על ההנחה שכל אינטראקציה היא חצי־פומבית וניתנת לייחוס לצמיתות. נראוּת והתכתבות היו חייבות להיות מתוכננות עם זה בראש מההתחלה, לא לרכך אחר כך.

נגישות יושבת באותה קטגוריה. קהל בחתונה משתרע על כל גיל וכל רמת נוחות עם טכנולוגיה, בחדר חשוך, על כל טלפון שבמקרה יש להם. זה לא מקרה קצה — זה המשתמש החציוני.

הבדיקה היחידה שנחשבת קורית פעם אחת

אי אפשר לבצע איטרציות על המוצר הזה כמו על תוכנה רגילה. אירוע קורה פעם אחת, אי אפשר לשחזר אותו, וכישלון במהלכו אינו ניתן לתיקון — אין ניסיון שני בחתונה.

לכן האימות חייב לקרות לפני האירוע ולא במהלכו: ללכת את כל המסלול על הטלפון הישן והזול ביותר שיש, בתאורה גרועה, על ה־wifi של האולם, מתוך הנחה שמי שמחזיק אותו מעולם לא ראה את המוצר ולא יקרא שום דבר.

המדד שהיה חשוב הוא שיעור ההשלמה של הכניסה, ויש למדוד אותו לפני שמעלים טענה כלשהי על אירוע חי.

איטרציה על המסע, לא על רשימת הפיצ׳רים

צילום המצב של קוד המקור מציג מסלול קצר בכוונה מכניסה ב־QR לפרופיל מוגבל לאירוע, כאשר הטקסט והכניסה מטופלים כחלק מאותה אינטראקציה.

זו ראיה למימוש, לא ראיה לכך שאורחים השלימו את התהליך, שנוצרו שיחות או שאירוע הפיק תוצאה.

Eventa הופסק בהמשך. פרסמתי את קוד המקור כארטיפקט לפורטפוליו במקום להציג שירות שאינו זמין כמוצר חי.